מה זה תדר רגשי? סולם התודעה של הוקינס, בלי הבטחות

תדר רגשי הוא כינוי פופולרי למצב הרגשי הבסיסי שאנחנו חיים בו רוב הזמן, מבושה ופחד ועד אהבה ושלווה. הרעיון מגיע בעיקר מ"מפת התודעה" של הפסיכיאטר דייוויד הוקינס. המספרים בסולם שלו אינם תדרים שאפשר למדוד במכשיר, והשיטה שבה נקבעו לא עמדה בבדיקות מדעיות.

ובכל זאת, יש בסולם הזה משהו שימושי. לא כמדידה, אלא כמפה. מפה שעוזרת לשים לב איפה אנחנו עומדים רגשית, ולאן אפשר לזוז.

תחשבו על אותו פקק תנועה בשני בקרים שונים.

בבוקר אחד אתם מדליקים מוזיקה, שולחים הודעה שתאחרו בעשר דקות, וממשיכים הלאה. בבוקר אחר, אותו פקק בדיוק מרגיש כמו הוכחה שהכל נגדכם.

הפקק לא השתנה. מה שהשתנה הוא מזג האוויר הפנימי שממנו פגשתם אותו. לזה רוב האנשים מתכוונים כשהם אומרים "תדר".

מה אנשים מתכוונים כשהם אומרים "תדר רגשי"?

כשמדברים על תדר רגשי, לרוב לא מתכוונים לרגש של רגע. מתכוונים לרקע. לטון הבסיסי שצובע את היום.

רגש של רגע הוא ענן שעובר. התדר, בשפה הזאת, הוא מזג האוויר של העונה.

מי שחי הרבה זמן בפחד, רואה בעיקר סכנות. מי שחי יותר בקבלה, רואה יותר אפשרויות. לא כי העולם שונה, אלא כי המסנן שונה.

זו הסיבה שהשפה של "תדר" מרגישה לאנשים כל כך נכונה. היא נותנת מילה לתחושה אמיתית: יש משהו בפנים שקובע איך נפגוש את מה שבחוץ.

השאלה היא לא אם התחושה אמיתית. השאלה היא אם המספרים שמצמידים לה הם מדידה.

מי היה דייוויד הוקינס, ומה זה מפת התודעה?

דייוויד הוקינס היה פסיכיאטר אמריקאי שפנה בהמשך דרכו לכתיבה רוחנית. בשנת 1995 הוא פרסם את הספר Power vs. Force, שיצא גם בעברית בשם "עוצמה מול כוח", ובו הציג את מה שקרא "מפת התודעה".

המפה היא סולם של מספרים, מאחת ועד אלף. לאורכו הוקינס סידר רגשות ומצבי תודעה, מהנמוך לגבוה.

בתחתית נמצאות בושה, אשמה ואדישות. מעליהן צער, פחד, תשוקה, כעס וגאווה. באמצע הסולם, בנקודה 200, נמצא האומץ. מעליו נטרליות, נכונות, קבלה, היגיון, אהבה, שמחה ושלום.

כמה מהמספרים המוכרים: בושה 20, פחד 100, כעס 150, אומץ 200, אהבה 500, שלום 600.

לפי ההוצאה לאור של הוקינס, הרמה 200 היא נקודת המפנה. מתחתיה מצבים שהוא תיאר כ"כוח" שפוגע בחיים. מעליה מצבים שהוא תיאר כ"עוצמה" שבונה.

עוד פרט שחשוב להבין: לפי אותו מקור, הסולם לוגריתמי. כלומר, בשיטה שלו, הרמה 300 אינה פשוט כפולה מהרמה 150. אלה לא מספרים שאפשר לחבר ולחסר כמו מעלות בחום.

האם המספרים בסולם הם תדרים שאפשר למדוד?

לא. וחשוב לומר את זה בפשטות.

תדר נמדד בהרץ, כלומר מחזורים בשנייה. כמו שהסברנו במאמר על גלי תטא, גם גלי המוח עצמם נמדדים בהרץ, ובטווחים נמוכים מאוד. אין מכשיר שמודד "150 הרץ של כעס" או "500 הרץ של אהבה".

הדבר המעניין הוא שגם הדף הרשמי של ההוצאה לאור של הוקינס לא קורא למספרים האלה הרץ. הוא מדבר על כיול ועל סולם לוגריתמי. הסימון בהרץ נפוץ בעיקר ברשת, בגרסאות שהתגלגלו מהספר.

המספרים בסולם הם דירוג, לא מדידה. הם אומרים מה בא לפני מה, לא כמה "רוטט" משהו.

איך הוקינס קבע את המספרים, ולמה זה בעייתי?

את המספרים הוקינס קבע בעזרת בדיקת שריר, שיטה שמוכרת גם בשם קינסיולוגיה יישומית.

הרעיון: אדם מחזיק משפט בראש, ומישהו אחר לוחץ על היד המושטת שלו. אם היד נשארת חזקה, המשפט נחשב נכון או "גבוה". אם היד נחלשת, הוא נחשב שגוי או "נמוך". לפי ההוצאה לאור, המפה נבנתה מכיולים רבים כאלה לאורך שנים.

הבעיה היא שהשיטה הזאת לא מחזיקה כשבודקים אותה בתנאים מבוקרים.

בשנת 2008 פרסמו הול ועמיתיו מאוניברסיטת סאות'המפטון סקירה של הספרות על קינסיולוגיה. הם מצאו 22 מחקרים רלוונטיים, ואיכות המחקר בהם הייתה נמוכה. המסקנה שלהם: אין מספיק ראיות לכך שתגובת השריר תקפה, או שהשיטה מאבחנת משהו בדיוק.

בשנת 2014 פרסמו שוורץ ועמיתיו ניסוי כפול סמיות. המשתתפים החזיקו בקבוקונים סגורים, אחד עם מי מלח ואחד עם חומר רעיל. אף אחד בחדר לא ידע מה יש בכל אחד.

בדיקת השריר זיהתה את הבקבוקון הרעיל ב80 מתוך 151 ניסיונות, כלומר 53 אחוז. זה כמעט בדיוק מה שמתקבל מהטלת מטבע. ומה שהמשתתפים האמינו לגבי השיטה לא שינה את התוצאה.

אם בדיקת שריר לא מצליחה להבחין בין רעל למי מלח, קשה לסמוך עליה כדי לקבוע שאהבה נמצאת ברמה 500.

אם זה לא מדע, למה בכלל להשתמש בסולם?

כי מפה לא חייבת להיות מדויקת בקנה מידה כדי להיות שימושית.

תחשבו על מפה מצוירת ביד של שביל בטבע. המרחקים לא מדויקים, אבל היא עדיין אומרת לכם שאתם ליד המעיין ושהתצפית בהמשך. זה מה שהסולם של הוקינס יכול לתת. סדר, לא מדידה.

והסדר הזה מרגיש אינטואיטיבי לרוב האנשים. בושה ואשמה מכווצות. פחד מצמצם. בכעס כבר יש תנועה. אומץ פותח. קבלה ואהבה מרחיבות.

גם במחקר הרגשות יש רעיון דומה. הפסיכולוגית ברברה פרדריקסון הציעה בשנת 2001 את תיאוריית "הרחב ובנה". לפיה, רגשות חיוביים מרחיבים לרגע את טווח המחשבות והפעולות שעולות לנו בראש, ולאורך זמן בונים משאבים אישיים.

זה לא מוכיח את המספרים של הוקינס. אבל זה מסביר למה התחושה של "למעלה בסולם רואים יותר" מוכרת לכל כך הרבה אנשים.

ויש בסולם עוד תובנה שימושית. כעס נמצא מעל פחד. זה נשמע מוזר, אבל מי שיצא מאדישות וכועס, לפעמים דווקא זז. בכעס יש אנרגיה שאפשר לכוון. על זה כתבנו במאמר איך להתמודד עם כעס.

איפה השפה של "תדר" עוזרת, ואיפה היא מזיקה?

היא עוזרת כשהיא נותנת מילה למשהו שהרגשנו ולא ידענו לתאר. "אני כבר שבועות בכובד" אומר הרבה יותר מ"אני בסדר".

היא מזיקה כשהיא הופכת לתווית. "הוא בתדר נמוך" או "אני תקוע בתדר של פחד" יכולים להישמע כמו פסק דין. והאמת? רגש הוא לא ציון על האדם.

היא מזיקה גם כשהיא הופכת להאשמה. אם כל מה שקורה לנו הוא "תוצאה של התדר", המסקנה נהיית מסוכנת. מי שחולה, מפוטר או עובר משבר פשוט "לא שידר נכון". זו לא עמדה שיש לה בסיס, והיא גם לא הוגנת. על הגבול הזה כתבנו במאמר למה חוק המשיכה לא עובד.

הסולם טוב כדי לשאול "איפה אני עכשיו?". הוא לא טוב כדי לשפוט מי שווה יותר.

איך משתמשים בסולם כמפה ולא כציון?

1. לתת שם, בלי שיפוט. במקום "אני בתדר נמוך", פשוט: "יש בי עכשיו פחד". מחקר של ליברמן ועמיתיו משנת 2007 הראה שתיוג במילה של רגש מול תמונות קשות הוריד את הפעילות באמיגדלה. על הכלי הזה בהרחבה, במאמר על ויסות רגשי.

2. לזכור שזה מצב, לא זהות. "אני בפחד היום" שונה מאוד מ"אני אדם פחדן". הסולם מתאר איפה אתם עכשיו, לא מי אתם.

3. לחפש שלב אחד למעלה, לא חמישה. מבושה לא קופצים לאהבה. אבל אפשר לזוז מאדישות לתנועה קטנה, או מפחד לאומץ של צעד אחד. אם הכובד גדול, המאמר על איך להתמודד עם חוסר אונים מציע צעדים קטנים מאוד.

4. לתת לגל לעבור. רגש חזק לא חייב להפוך למזג אוויר. לפי כלל 90 השניות, הגל הגופני של רגש קצר יחסית, ומה שמאריך אותו הוא הלולאה של המחשבות.

5. לבדוק לאורך זמן, לא ביום אחד. יום קשה לא אומר שירדתם בסולם. מה שמעניין הוא הרקע של כמה שבועות.

כל אלה הם חלק ממיומנות רחבה יותר, שכתבנו עליה במאמר על אינטליגנציה רגשית. לזהות רגש, להבין אותו ולבחור מה לעשות איתו.

מה שאלון התדר של MindCode עושה, ומה הוא לא עושה?

באתר יש שאלון חינמי שמשתמש בסולם בדיוק בצורה הזאת, ככלי להתבוננות.

השאלון כולל 15 משפטים על החיים שלכם בתקופה האחרונה. למשל, כמה מהר אתם מצליחים להירגע כשקשה, כמה הקול הפנימי ביקורתי, איך אתם ישנים וכמה הטלפון מושך אתכם. על כל משפט עונים בסולם של אחת עד חמש, מ"לא נכון בכלל" ועד "מתאר אותי במדויק".

סכום התשובות ממקם אתכם באחד מחמישה אזורים על הסולם. מפחד, אשמה ובושה, דרך כעס ואומץ מתעורר, נטרליות, קבלה ואהבה, ועד מודעות גבוהה.

ליד השלב מופיע גם מספר מהסולם של הוקינס, לפעמים עם הסימון hz, כמו שהוא מוכר ברשת. חשוב לנו לומר את זה בגלוי: זה לא תדר שנמדד בגוף או במוח. זה מיקום על מפה, לפי מה שסיפרתם על עצמכם.

מה השאלון כן נותן? שיקוף. מילים למצב שלפעמים קשה לתאר, ורעיונות לשלב הבא. מה הוא לא נותן? אבחנה, ציון קבוע או קביעה מי אתם.

אם בא לכם לראות איפה אתם על המפה עכשיו, אפשר לענות על שאלון התדר החינמי. זה לוקח כמה דקות, ואין תשובות נכונות או לא נכונות.

שאלות נפוצות

מה זה תדר רגשי?

תדר רגשי הוא כינוי פופולרי למצב הרגשי הבסיסי שאדם חי בו לאורך זמן, כמו פחד, כעס, קבלה או אהבה. זה לא מונח מדעי ולא משהו שנמדד במכשיר. זו שפה שעוזרת לדבר על הטון הרגשי שצובע את הדרך שבה אנחנו פוגשים את היום.

האם אפשר למדוד תדר רגשי בהרץ?

לא. הרץ הוא יחידה של מחזורים בשנייה, ואין מכשיר שמודד רגש כמו "כעס של 150 הרץ". גם הדף הרשמי של ההוצאה לאור של הוקינס מתאר את המספרים כסולם כיול לוגריתמי, ולא כהרץ. הסימון בהרץ נפוץ בעיקר ברשת.

מה זה סולם הוקינס, או מפת התודעה?

זה סולם שהפסיכיאטר דייוויד הוקינס הציג בספר Power vs. Force משנת 1995. הסולם נע מאחת ועד אלף, ומסדר מצבים כמו בושה, פחד, כעס, אומץ, קבלה, אהבה ושלום. לפי הוקינס, הרמה 200, האומץ, היא נקודת המפנה בין מצבים שפוגעים לבין מצבים שבונים.

האם בדיקת שריר, או קינסיולוגיה, באמת עובדת?

המחקר המבוקר לא תומך בה ככלי אבחון. סקירה משנת 2008 מצאה שאין מספיק ראיות לתוקף של תגובת השריר. ניסוי כפול סמיות משנת 2014 מצא שהשיטה זיהתה חומר רעיל ברמה שקרובה לניחוש. לכן אי אפשר להתייחס למספרים שנקבעו כך כמדידה.

איך עולים בסולם הרגשי?

לא בקפיצה, ולא בכוח. מתחילים בלתת שם למה שיש עכשיו, בלי לשפוט. אחר כך מחפשים שלב אחד למעלה ופעולה קטנה אחת שמתאימה לו. חזרה על זה לאורך שבועות עושה יותר מכל רגע של התלהבות.

מקורות

• Hawkins, D. R. (1995). Power vs. Force: The Hidden Determinants of Human Behavior. Veritas Publishing. Open Library
• David R. Hawkins, Veritas Publishing. Map of Consciousness. veritaspub.com
• Hall, S., Lewith, G., Brien, S., & Little, P. (2008). A review of the literature in applied and specialised kinesiology. Forschende Komplementärmedizin, 15(1), 40. PubMed
• Schwartz, S. A., Utts, J., Spottiswoode, S. J., Shade, C. W., Tully, L., Morris, W. F., & Nachman, G. (2014). A double blind, randomized study to assess the validity of applied kinesiology (AK) as a diagnostic tool and as a nonlocal proximity effect. Explore, 10(2), 99. PubMed
• Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden and build theory of positive emotions. American Psychologist, 56(3), 218. PubMed
• Lieberman, M. D., Eisenberger, N. I., Crockett, M. J., Tom, S. M., Pfeifer, J. H., & Way, B. M. (2007). Putting feelings into words: Affect labeling disrupts amygdala activity in response to affective stimuli. Psychological Science, 18(5), 421. PubMed