איך להירדם מהר: מה באמת נבדק, ומה עושים הלילה
בקצרה: להירדם מהר לא אומר להירדם בשנייה. בהמלצות של קרן השינה האמריקאית, הירדמות של עד חצי שעה נחשבת סימן לשינה טובה. שלושה דברים נבדקו ונמצאו קשורים להירדמות מהירה יותר: מקלחת או אמבטיה חמה שעה עד שעתיים לפני השינה, רשימה של מטלות למחר בחמש הדקות שלפני השינה, ותמונה מעסיקה בראש במקום מאבק במחשבות. המחקרים קטנים, ולכן זה כיוון ולא הבטחה. כשהשינה לא מגיעה, קמים מהמיטה לפעילות שקטה וחוזרים כשמנמנמים. והשיטה הצבאית של שתי דקות? למספר שלה לא מצאתי מחקר.

איך להירדם מהר? התשובה הקצרה: להפסיק לנסות להירדם, ולתת לגוף ולראש תנאים שבהם השינה מגיעה לבד. מקלחת חמה שעה או שעתיים לפני, חמש דקות של רשימה למחר, תמונה אחת רגועה בראש, וקימה מהמיטה כשזה לא עובד. הנה מה שנבדק בכל אחד מהם, ובאילו גבולות.
כמה זמן אמור לקחת להירדם?
פחות ממה שאתם חוששים, ויותר ממה שהרשת מבטיחה.
בשנת 2017 פרסמה קרן השינה האמריקאית המלצות של פאנל מומחים, שנבנו על סקירה של מאתיים שבעים ושבעה מחקרים. אחד המדדים שהפאנל הסכים עליו הוא זמן ההירדמות. אצל אנשים בריאים, הירדמות של עד חצי שעה דורגה כסימן לשינה טובה בכל קבוצות הגיל שדורגו, ויותר משעה כסימן לשינה לא טובה.
כלומר, אם לוקח לכם עשרים דקות להירדם, ייתכן שאין כאן בעיה בכלל. ולפעמים עצם הידיעה הזאת מורידה חלק מהלחץ של הלילה, כי השעון כבר לא נראה כמו אויב.
למה דווקא כשמנסים להירדם, זה לא קורה?
כי שינה לא מגיעה במאמץ. אפשר להתאמץ לסיים פרויקט, ללמוד למבחן, לרוץ עוד קילומטר. להירדם בכוח אי אפשר. מי ששכב פעם ער וספר כמה שעות נשארו עד הבוקר, מכיר את זה מבפנים: כל דקה של "עכשיו אני חייב להירדם" מעירה עוד קצת.
כתבתי על ההבדל בין גוף עייף לבין ראש שמוכן לכבות בכתבה למה אתם לא נרדמים גם כשאתם מותשים. כאן אני רוצה להתמקד במה שעושים. ושימו לב שאף אחד מהדברים הבאים אינו טכניקה להירדם. כולם דרכים להוריד את מה שעומד בדרך.
מה עושים שעה או שעתיים לפני השינה?
מקלחת או אמבטיה חמה.
קודם ההסתייגות, שהחוקרים עצמם כותבים: המחקר בנושא דל יחסית, והתזמון, המשך והמנגנון המדויק עוד לא ידועים.
בתוך זה: בשנת 2019 פורסמה סקירה שיטתית ומטה אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת טקסס, שמצאה שבעה עשר מחקרים מתאימים, ושלושה עשר מהם סיפקו נתונים שאפשר היה לאחד. מים בטמפרטורה של ארבעים עד ארבעים ושתיים וחצי מעלות נמצאו קשורים לאיכות שינה טובה יותר בדיווח עצמי ולשינה יעילה יותר. וכשהמקלחת או האמבטיה היו שעה עד שעתיים לפני השינה, אפילו לעשר דקות בלבד, זמן ההירדמות התקצר.
לדברי החוקרים, הממצאים מתיישבים עם ההסבר הזה: החום מזרים דם לכפות הידיים ולכפות הרגליים, הגוף מפזר חום מהר יותר, וטמפרטורת הליבה יורדת. כאמור, את המנגנון המדויק הם עוד לא סוגרים.
שני דברים מעשיים. התזמון שנבדק הוא שעה עד שעתיים לפני השינה, לא רגע לפני הכניסה למיטה. ומים חמים מאוד לא מתאימים לכל אחד: מי שיש לו בעיה בלב או בלחץ הדם, או מי שמרגיש סחרחורת במים חמים, בודק את זה קודם עם רופא.
מה כותבים בחמש הדקות שלפני השינה?
רשימת מטלות למחר.
גם כאן, ההסתייגויות קודם. זה ניסוי אחד, בלילה אחד, במעבדת שינה, על חמישים ושבעה צעירים בריאים בגילים שמונה עשרה עד שלושים. הם לא דיווחו על הפרעות שינה, וזה היה הלילה הראשון שלהם במעבדה. קבוצת ההשוואה כתבה גם היא, ולכן החוקרים משאירים פתוחה את השאלה אם רשימת המטלות קיצרה את ההירדמות, או שהכתיבה על מה שכבר נעשה האריכה אותה. ומאז 2018 לא מצאתי ניסוי שחזר עליו.
בשנת 2018 פרסמו מייקל סקאלין ועמיתיו מאוניברסיטת ביילור את הניסוי הזה. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות. חצי כתבו במשך חמש דקות מה הם צריכים לזכור לעשות בימים הקרובים. החצי השני כתבו מה הם כבר השלימו בימים האחרונים. ואז כולם הלכו לישון, מחוברים למכשירים שמודדים שינה.
מי שכתבו רשימת מטלות נרדמו מהר יותר באופן מובהק: בממוצע אחרי כשש עשרה דקות, מול כעשרים וחמש בקבוצה השנייה. ועוד פרט, ממצא משני: בתוך קבוצת המטלות, מי שכתבו יותר פריטים נרדמו מהר יותר.
הקריאה שלי, ולא מסקנה של החוקרים: משימה פתוחה ממשיכה לקרוא לנו, ודף אחד נותן לה מקום לחכות עד הבוקר. כתבתי על המשקל של דברים פתוחים בכתבה עייפות מנטלית ממשימות פתוחות.
איך זה נראה בפועל: דף ועט ליד המיטה, וכל משימה בשורה משלה. ומשלי, לא מהניסוי: לא "לטפל בבנק", אלא "להתקשר לבנק בתשע ולשאול על החיוב". חמש דקות, ולא יותר. אני מעדיף דף ולא טלפון, כדי שהמסך לא ימשוך אתכם הלאה.
במה מעסיקים את הראש כשכבר שוכבים?
בתמונה אחת עשירה, במקום במאבק.
גם כאן ההסתייגות קודם: ניסוי אחד, ולא מצאתי ניסוי שחזר עליו בדיוק.
בשנת 2002 בדקו אליסון הארווי וסוזנה פיין ארבעים ואחד אנשים עם נדודי שינה, בלילה ניסיוני אחד. קבוצה אחת קיבלה הנחיה לדמיין תמונה מעניינת ומעסיקה, קבוצה שנייה קיבלה הנחיה כללית להסיח את הדעת, והשלישית לא קיבלה שום הנחיה. קבוצת הדמיון דיווחה שנרדמה מהר יותר מהקבוצה שלא קיבלה הנחיה, ושהמחשבות לפני השינה היו פחות תכופות ופחות מטרידות.
ההסבר של החוקרות: תמונה עשירה תופסת מספיק מקום בראש, כך שלא נשאר מקום לחזור לדאגות. וזה גם ההבדל בין "אל תחשוב על זה", שאצלי כמעט אף פעם לא עובד, לבין "תחשוב על זה", עם משהו מוגדר להחזיק בו.
בפועל: בוחרים מקום אחד שאתם אוהבים, אמיתי או מדומיין, וממלאים אותו בחושים. מה רואים, מה שומעים, מה מרגישים על העור. תסריט מלא, צעד אחר צעד, מחכה בכתבה דמיון מודרך לשינה.
ומה אם השינה לא מגיעה?
קמים.
זה נשמע הפוך, אבל זה אחד הכלים הוותיקים בטיפול בנדודי שינה, והוא נקרא בקרת גירוי. הרעיון: המיטה צריכה להיות קשורה בראש להירדמות, ולא לשכיבה ערה. לכן נכנסים למיטה כשמנמנמים, וכשלא נרדמים, קמים למקום אחר לפעילות שקטה, וחוזרים כשהשינה מתחילה לחזור.
ההנחיה הקלינית של האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה משנת 2021, לטיפול בנדודי שינה כרוניים אצל מבוגרים, ממליצה בהמלצה חזקה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמשלב כמה רכיבים. בקרת גירוי היא אחד הרכיבים שההנחיה מציעה גם כטיפול בפני עצמו, בהמלצה מותנית. ויש באותה הנחיה פרט שמפתיע הרבה אנשים: היא מציעה לא להשתמש בהיגיינת שינה, רשימת הטיפים המוכרת, כטיפול יחיד.
חשוב לדייק: ההנחיה נכתבה לאנשי מקצוע ולנדודי שינה כרוניים, לא ללילה רע אחד. אבל לקום מהמיטה במקום להתהפך בה זה צעד שכל אחד יכול לנסות. ההמלצה שלי, ולא נתון מחקרי: לא להסתכל בשעון, ולבחור פעילות שקטה ומשעממת באור עמום.
השיטה הצבאית באמת עובדת תוך שתי דקות?
ברשת מסתובבת "השיטה הצבאית": מרפים את שרירי הפנים, מורידים כתפיים, משחררים ידיים ורגליים, נושמים לאט ומדמיינים תמונה רגועה. לפי הטענה, אחרי שישה שבועות של אימון, תשעים ושישה אחוז מהטייסים נרדמו תוך שתי דקות.
המספר מיוחס לספר של מאמן אתלטיקה אמריקאי, באד וינטר, שיצא בשנת 1981, ואף מחקר שמצאתי לא בדק אותו. על השיטה עצמה מצאתי מחקר אחד, שפורסם בשנת 2026, על שבעים ושניים ספורטאים שטסים לתחרויות בחו"ל, ובלי חלוקה אקראית לקבוצות. אחרי ארבעה שבועות של תרגול, זמן ההירדמות התקצר בקבוצה שתרגלה לעומת קבוצת ההשוואה. שתי דקות הוא לא בדק. הרכיבים של השיטה, הרפיה ותמונה בראש, קרובים למה שנבדק גם במקומות אחרים. אבל שתי דקות הן הבטחה, לא ממצא.
מתי זה כבר לא עניין של טיפים?
אם קשה לכם להירדם רוב הלילות כבר שבועות, או שהעייפות פוגעת לכם ביום, זה הזמן לרופא המשפחה. יש טיפול שנבדק היטב, הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי לנדודי שינה, וזו ההמלצה החזקה היחידה בהנחיה האמריקאית. גם נחירות חזקות, עצירות נשימה בשינה, או רגליים שלא נותנות מנוחה בערב הן סיבה לבדיקה, ולא לעוד טיפ.
ועוד דבר אחד מהעולם שלי. כשמה שמחזיק אתכם ערים הוא אותו משפט פנימי שחוזר כל לילה, על מה שלא הספקתם או על מי שאתם, הוא לרוב לא נולד בלילה. בשבילו בניתי את ערכת המסרים החיוביים לתת המודע: תהליכי שמע בעברית של כעשרים דקות, לשעה שקטה ביום או בערב. הם מסתיימים בחזרה לערנות, כלומר לא נבנו כדי להירדם בתוכם. הם נבנו לעבוד על המשפט עצמו.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח להירדם בדרך כלל?
בהמלצות של קרן השינה האמריקאית משנת 2017, הירדמות של עד חצי שעה נחשבת סימן לשינה טובה בכל קבוצות הגיל שדורגו. עשרים דקות הן לא בהכרח בעיה.
האם מקלחת חמה לפני השינה עוזרת להירדם?
במטה אנליזה משנת 2019, מקלחת או אמבטיה במים של ארבעים עד ארבעים ושתיים וחצי מעלות, שעה עד שעתיים לפני השינה, אפילו לעשר דקות, נמצאה קשורה להירדמות מהירה יותר. החוקרים מציינים שהמחקר בנושא עוד דל.
מה עושים כשמתעוררים באמצע הלילה ולא נרדמים שוב?
אותו עיקרון של בקרת גירוי: לא נלחמים במיטה. קמים לפעילות שקטה באור עמום, וחוזרים כשמתחילים לנמנם. אם זה קורה רוב הלילות במשך שבועות, כדאי לדבר עם רופא.
אפשר להירדם תוך דקה?
לא מצאתי מחקר שמבטיח את זה, ולא כדאי לכוון לשם. מה שאפשר הוא להוריד את מה שעומד בדרך: משימות פתוחות בראש, מאבק במחשבות, ושכיבה ערה שהופכת להרגל.
מקורות
- Ohayon, M., Wickwire, E. M., Hirshkowitz, M., et al. (2017). National Sleep Foundation's sleep quality recommendations: first report. Sleep Health, 3(1), 6. PubMed
- Haghayegh, S., Khoshnevis, S., Smolensky, M. H., Diller, K. R., & Castriotta, R. J. (2019). Before-bedtime passive body heating by warm shower or bath to improve sleep: a systematic review and meta-analysis. Sleep Medicine Reviews, 46, 124. PubMed
- Scullin, M. K., Krueger, M. L., Ballard, H. K., Pruett, N., & Bliwise, D. L. (2018). The effects of bedtime writing on difficulty falling asleep: a polysomnographic study comparing to-do lists and completed activity lists. Journal of Experimental Psychology: General, 147(1), 139. PubMed
- Harvey, A. G., & Payne, S. (2002). The management of unwanted pre-sleep thoughts in insomnia: distraction with imagery versus general distraction. Behaviour Research and Therapy, 40(3), 267. PubMed
- Edinger, J. D., Arnedt, J. T., Bertisch, S. M., et al. (2021). Behavioral and psychological treatments for chronic insomnia disorder in adults: an American Academy of Sleep Medicine clinical practice guideline. Journal of Clinical Sleep Medicine, 17(2), 255. PubMed
- Igor, A., Cordoves Peinado, R., Gutiérrez Cruzata, D., et al. (2026). Circadian biorhythms in athletes through rapid sleep induction. Journal of Human Sport and Exercise, 21(3), 1129. DOI
עוד על שינה והדקות שלפני השינה
כל המאמרים בנושא ←האזנה לפני השינה: האם היא משנה את תת המודע?
האם האזנה לפני השינה משנה את תת המודע? מה נכשל בניסויי הלמידה בשינה, מה מחקרים חדשים באמת מצאו, ואיך משתמשים בדקות שלפני השינה בלי הבטחות קסם.
לקריאה ←גלי תטא: מה מדע ומה שיווק, בלי הבטחות
גלי תטא הם תדר מוחי של בערך 4 עד 8 הרץ, שמופיע בדמדום ובמדיטציה עמוקה. מה באמת אומר המדע, למה זה נמדד בהרץ ולא במגה הרץ, ולמה אתה לא צריך גאדג'טים כדי להשתמש בחלון הזה.
לקריאה ←דמיון מודרך לשינה: למה המוח נרדם מהר יותר עם תמונה
כשהראש ממשיך לרוץ בלילה, קשה להירדם. דמיון מודרך נותן למוח תמונה אחת להיאחז בה במקום המרוץ, ומאפשר למערכת העצבים להאט. איך זה עובד, ואיך מתחילים כבר הלילה.
לקריאה ←